'Avodah Zarah
Daf 32a
משנה: הַשׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ יֵין נֶסֶךְ שְׂכָרָהּ אָסוּר. שְׂכָרָהּ לֵישֵׁב עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ לָגִינוֹ עָלֶיהָ שְׂכָרָהּ מוּתָּר׃
Traduction
Si le païen a loué un âne d’un israélite pour s’en servir au transport du vin de libation, le montant de la location sera interdit à l’israélite; mais si l’âne a été loué pour que le païen puisse s’asseoir dessus, lors même que celui-ci y aura déposé sa cruche de vin, laguno'', le montant de la location sera d’un usage permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השוכר את החמור. האי מתני' נקט לא משום סיפא וסיפא אתא לאשמועינן דאע''ג דהשוכר את החמור לרכוב עליו מסתמא שכרה נמי להניח לגינו של יין ומזונותיו עליה וס''ד אמינא דהוי כאלו שכרה מעיקרא להביא עליה יין נסך ושכרה אסור קמ''ל:
הלכה: הַשׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול'. עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַחֲמוֹר מַקְפִּיד.
Traduction
Quelle quantité de charge le païen peut-il placer sur l’âne loué, sans que le montant de la location soit interdit? Tant que l’âne ne regimbe pas par ce surcroît de charge.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד היכן. כמה הוא דמניח לגינתו ומזונותיו עליו דאיצטריך מתני' לאשמועינן דמותר:
כדי שלא יהא החמור מקפיד. כלומר בהא הוא דאיצטריך דאע''ג דאינו נותן עליה אלא בכדי שאין החמור מקפיד עליו דדינא הוא למיתב עליה כל כך ומהו דתימא כיון שכן דרך החמרין לקבל עליהן שיהו מניחין על החמורין כזה א''כ הוי כאלו השכירו בתחילה להביא עליה יין ושכרה אסור קמ''ל. וכדפרישית במתני' לפי מסקנא דהתם:
הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֲצִי יוֹם בְּאִיסּוּר וַחֲצִי יוֹם בְּהֵיתֵר. 32a הָיָה מוֹכֵר חוּלִין וְשֵׁינִי בְּכֶרֶךְ אֶחָד אֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה חוּלִין יַעֲשֶׂה. וְשֵׁינִי יַעֲשֶׂה. וְהָכָא כֵן. נִשְׁמְּעִינָהּ מִן הָדָא. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהָבִיא יַיִן לַחוֹלֶה. אִם הֵבִיא לוֹ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. וְאִם לָאו אֵין חַייָב לִיתֵּן לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. יַיִן לַחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְתַפּוּחַ לַחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. בֵּין הֵבִיא בֵין לֹא הֵבִיא חַייָב לִיתֵּן לוֹ. דְּמֵי רַגְלָיו נוֹתֵן לוֹ. וָכָא לֹא דְמֵי רַגְלָיו נוֹתֵן לוֹ.
Traduction
mais s’il travaille une demi-journée interdite et une demi-journée permise, pourra-t-il toucher le montant de ce dernier travail, ou non? Est-ce comme s’il vend du profane et de la seconde dîme en la même localité, où le vendeur a le droit de déterminer à son gré ce qui est profane et ce qui est sacré, et en sera-t-il de même ici? On peut résoudre la question de ce qu’il est dit (147)Ibid., 4 (p. 404).: Si on loue un mercenaire chargé d’apporter du vin à un malade, ou des fruits, on lui doit le salaire s’il a apporté un objet, et on ne lui doit rien s’il n’a rien apporté; mais s’il lui a dit d’aller prendre dans tel et tel endroit pour le malade, soit du vin, soit une pomme, il est obligé de payer ce journalier en tous cas, que celui-ci ait apporté l’objet ou non; il lui doit payer son dérangement, bien que le message n’ait pas tout à fait réussi, et il en est de même ici, le dérangement devant être payé pour la peine prise au travail permis.
Pnei Moshe non traduit
היה עושה עמו. מיהו הא קמיבעיא לן אם עשה עמו חצי היום במלאכת איסור וחצי היום במלאכת היתר מהו אם מותר הוא בשכר של מלאכת ההיתר או דילמא אמרינן דאי לאו מלאכת איסור שעשה עמו לא היו שוכרו לכל אותו היום ונמצא שכר האיסור גורם לכל שכרו ואסור כל שכר היום:
היה מוכר חולין ושני בכרך אחד. מסקנת הבעיא היא מי אמרינן דדמיא הא לדין דמוכר חולין ומעשר שני בבת אחת וגבי מעשר שני תנן אין מוכרין אותו והשתא דמכרן בכרך אחד ואינו ניכר איזה הוא חולין ואיזהו מעשר דאמרינן לאיזה שירצה יעשה חולין ולאיזה שירצה יעשה מעשר שני וכלומר דאע''ג דבכרך אחד הן אין קפידא בכך אלא החצי שירצה יעשה אותה חולין ומכירתו מכירה וחצי השני של מעשר שני הוא ואין במכירתו כלום ונשאר בקדושת מעשר:
והכא כן. וה''נ מי נימא דהדין כן דשכר חצי היום אסור הוא ושכר חצי היום של מלאכת ההיתר מותר הוא ואע''פ שנתן לו הנכרי שכרו בכרך אחד לאיזה חצי שירצה יעשנו אסור ולאיזה חצי שירצה יעשנו בעד שכר מלאכת ההיתר כמו בחולין ומעשר שני או לא:
נישמעינה מן הדא. ברייתא:
השוכר את הפועל וכו'. דאלמא אם אמר לו ממקום פלוני אע''פ שלא הביא לו כלום חייב ליתן לו שכרו דהשליח עשה שליחותו ודמי רגליו נתן לו ושמעת מינה דנהי דזה השליח לא הרויח השכר לפי מה שהתנה מ''מ דמי שכר טרחתו משלם לו והכא נמי כן וכי לא דמי רגליו הוא נותן לו מה שטרח במלאכת ההיתר ואע''פ שבשביל השכר מהמלאכה משלם לא היה רשאי ליהנות בו שמעורב עמו שכר מלאכת איסור מיהו כפי שכר טרחא שטרח בהיתר רשאי:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. שְׂכָרוֹ לָשַׁבֵּר חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן נֶסֶךְ. אֲפִילוּ כֵן שְׂכָרוֹ אָסוּר.
Traduction
R. Jérémie demanda: -Si l’ouvrier a été loué pour briser des tonneaux de vin de libation et le rejeter, quelle sera la règle? -Même en ce cas, le salaire est défendu (puisque le propriétaire a préféré les briser que de les laisser se perdre).
Pnei Moshe non traduit
שכרו לשבר חביות של נסך. ולשפוך יינן מהו:
אפילו כן שכרו אסור. משום שרוצה בקיומו הוא שלא ישתברו מאליהן עד שישברם הוא ויטול שכרו:
אַסִּי אָמַר. דְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ בְּיַד גּוֹי אָסוּר. דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְיַד גּוֹי. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. גּוֹי שֶׁהָיָה חַייָב מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל. לֹא יֹאמַר לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶמְכּוֹר יַיִן נֶסֶךְ עַד שֶׁאֶמְכּוֹר עֲבוֹדָה זָרָה וְאֶתֵּן לְךָ. אֲנֵי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הֶחֱלִיף. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָתָן. גּוֹי שֶׁהָיָה חַייָב מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מוֹכֵר יַיִן נֶסֶךְ וְנוֹתֵן לוֹ. עֲבוֹדָה זָרָה וְנוֹתֵן לוֹ. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
Traduction
Assé dit: le montant du vin d’oblation cédé par un païen à un autre est interdit au juif; le montant d’une idole vendue de même peut servir, selon R. Jonathan; mais R. Yohanan l’interdit. Il y a un enseignement venant confirmer chacun de ces avis: en faveur de l’avis de R. Yohanan, on peut citer l’enseignement où il est dit qu’un païen, débiteur de l’israélite, ne devra pas lui dire d’attendre pour ce paiement jusqu’après la vente du vin d’oblation, ou la vente de l’idole; car il est à supposer qu’il y a eu un simple échange du montant, qui est interdit (c’est conforme à l’avis de R. Yohanan qui défend l’usage d’une telle valeur). Un autre enseignement conforme l’avis de R. Jonathan: si un païen doit de l’argent à un israélite, il peut vendre du vin de l’oblation, ou une idole, pour lui donner le montant, et l’acceptation n’est interdite que pour l’apparence (au fond, c’est permis).
Pnei Moshe non traduit
דמי יין נסך. נכרי שמכר יין נסך דמיהן אסור בהנאה לישראל דסבירא ליה כהאי מאן דאמר לקמיה דדמי ע''א ביד הנכרי אסור כדאשכחן דפליגא בהא ר' יונתן ורבי יוחנן:
מתני' וכו'. תניא כוותיה דתרוייהו דפליגי בה תנאי:
אני אומר שמא החליף. כלומר שעשה כמו שאמר והחליף ע''א בדמים הללו דסבירא ליה דדמי ע''א שמכרן הוי כחליפי ע''א ואסורין והיינו כר' יוחנן:
ונותן לו. ואינו חושב הישראל דדמי ע''א ביד נכרי מותרין:
מפני מראית העין. כלומר ואין בו אלא מפני מראית העין בלבד אבל מדינא מותר לקבל ממנו:
הַכֹּל מוֹדִין בַּחֲלִיפִּין שֶׁאֲסוּרוֹת. חֲלִיפֵּי חֲלִיפִּין מָהוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבָּנִן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אָסוּר. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מוּתָּר. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן הוֹשַׁעְיָה. טַּעֲמוֹן דְּרַבָּנִן וְהָיִ֥יתָ חֵרֶ֭ם כָּמוֹהוּ. כָּל שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְקַייְמוֹ מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה כָמוֹהוּ. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּמוֹהוּ כָּמוֹהוּ ב' פְּעָמִם עַל שֵׁם וְלֹֽא יִדְבַּ֧ק בְּיָֽדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן הַחֵ֑רֶם.
Traduction
Tous reconnaissent que les échanges provenant d’idolâtrie sont défendus: quelle est la règle pour l’échange de l’échange? C’est un point en litige, dit R. Hanina, entre R. Ismaël et les autres sages: R. Ismaël b. R. Yossé permet de l’utiliser; les autres sages le défendent. Selon R. Eléazar b. Oshia, les autres sages se basent sur ce qu’il est dit (Dt 7, 16): tu sera en anathème comme elle; ils interprètent ces mots en ce sens que l’équivalent de l’idole même (son échange direct) est comme elle (non l’échange d’échange). Que réplique à cela R. Ismaël? Selon lui, répond R. Yossé b. R. Aboun, on tient compte de la répétition de l’expression comme elle, et même l’échange de l’échange est interdit, par application de ce verset (Dt 13, 18): qu’il ne reste en tes mains rien de ce qui est en anathème (pas la moindre parcelle).
Pnei Moshe non traduit
הכל מודין בחליפי ע''א. שלא מכרה אלא החליפה בדבר אחר שאסור לא נחלקו אלא במוכרה דמר סבר כיון שמכרה לא חשיבא ליה ובטולי בטלה ומר סבר דהוי כחליפי ע''א:
חליפי חליפין. שהחליף חליפי ע''א עוד בדבר אחר מהו:
כמוהו. כתיב ודרשינן כל שאת יכול לקיימו ממנו עצמו דהיינו חליפיו הרי הוא כמוהו ולא חליפי חליפיו:
מאי כדון. ומ''ט דר' ישמעאל:
כמוהו כמוהו שני פעמים. כלומר על שני פעמים מחליפיו אמרה תורה שהוא כמוהו ואסורין:
על שם לא ידבק בידך מאומה מן החרם. דכתיב הכא והיית חרם כמוהו וכתיב ולא ידבק וגו' מן החרם ללמד שאפי' מאומה ממנו חרם כמוהו ולפיכך דריש לי' לכמוהו על שני פעמים:
'Avodah Zarah
Daf 32b
משנה: 32b יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים יְדִיחֵם וְהֵן מוּתָּרוֹת וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת אֲסוּרוֹת. מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁהֵבִיא גְרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה וְנִשְׁתַּבְּרוּ חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ עַל גַבֵּיהֶן וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא בַהֲנָייָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְכָל שֶׁאֵינוֹ בַהֲנָייָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם מוּתָּר כְּגוֹן הַחוֹמֶץ שֶׁנָּפַל לַגְּרִיסִים׃
Traduction
Si du vin de libation est tombé sur les raisins, il suffit de les laver et ils restent d’un usage permis; mais s’ils étaient fendus (de sorte que le dit vin a pu y pénétrer), ils deviennent interdits. Si en tombant sur les figues ou les dattes il leur communique le goût, elles deviennent interdites. Ainsi, il est arrivé à Baïtos ben Zonin d’amener de loin des figues sèches dans un bateau, et comme des tonneaux de vin de libation furent brisés et renversés sur ces figues, le cas fut soumis à la décision des docteurs, qui permirent de les consommer. Voici la règle (au sujet du mélange avec des objets consacrés aux idoles): lorsque l’objet interdit communique en ce cas son goût aux aliments, le tout sera défendu; au cas contraire tout le mélange sera permis; p. ex., si du vinaigre interdit tombe dans la bouillie.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ידיחם. במים צוננין:
מעשה וכו' והתירו. מפני שהוא נותן טעם לפגם:
כל שהוא בהנייתו בנותן טעם. שאדם נהנה בטעמו של איסור:
וכל שאין בהנייתו בנותן טעם. שאינו נהנה בטעמו של איסור:
כגון החומץ שנפל לגריסין. והוא שיהיו הגריסין רותחין בשעה שנופל בהן החומץ שאז פוגם בהן מתחילה ועד סוף אבל אם לא היו רותחין בשעת נפילת החומץ אסורין שהחומץ בגריסין מקדיח ומשביח ואע''פ שכשמרתיחן אח''כ פוגם טעמן הוה ליה משביח ולבסוף פוגם וכל שהוא משביח ולבסוף פוגם או פוגם ולבסוף משביח אסור:
הלכה: יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים כול'. מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן. אֲבָל נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן כִּמְבוּקָּעוֹת הֵן.
Traduction
La Mishna permet les raisins ''s’ils n’étaient pas fendus'', lorsque la queue n’est pas détachée; mais si elle l’est, on considère les grains comme fendus (148)Le contact avec l'intérieur du grain devient alors possible..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דמחלק בין מבוקעות לשאינן מבוקעות:
בשלא נידלדל חותמן. שלא ניטל העוקץ שלהן. ודוגמתו בפ''י דטהרות נפל ממנו גרגר יחידי אם יש לו חותם טהור:
אבל. ניטל העוקץ שלהן ונשאר הנקב בהן ומעתה יכולין לשאוב המשקין והרי הן כמבוקעות ואסורין:
מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּיַיִן בְּיַיִן אוֹ כְיַיִן לְתַבְשִׁיל. אִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן לְתַבְשִׁיל דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן בְּיַיִן מַחֲלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים.
Traduction
A quel titre défend-on les raisins fendus sur lesquels est tombé du vin de libation? Est-ce à titre de mélange du vin interdit avec celui qui est permis, ou de mélange avec une cuisson? Si c’est seulement à titre de mélange de vin défendu avec d’autre permis, c’est un sujet en litige entre R. Meir (qui le défendrait) et d’autres sages qui le permettent (149)Selon eux, le mélange donne un goût fâcheux, et en raison du désavantage, il n'est pas défendu..
Pnei Moshe non traduit
מה את עביד לה. ובעי הש''ס הא דתנן אם נפלו ע''ג ענבים מבוקעות אסורות היאך אתה קורא לזה ומפני מה הן אסורות:
כיין ביין או כיין לתבשיל. אם טעם האיסור משום דהוי כנתערב יין איסור ביין היתר או דטעמא הוי משום דהוי כנתערב יין איסור לתוך תבשיל של היתר וכדמפרש ואזיל הנפקא מינה בין אלו שני הטעמים:
אין תעבידנה כיין לתבשיל. אם אנו מדמין דין זה ליין שנפל לתוך התבשיל וזהו שמכשירו לאכילה כמו שיין שנפל לתוך התבשיל וכדאמרינן לקמן גבי יין נסך שנפל לבור דמודה רשב''ג ביין לתבשיל שהוא אסור וטעמא מפני שמכשרתו באכילה:
דברי הכל אסור. כלומר בין לר''מ ובין לרבנן דפליגי לקמן בנותן טעם לפגם דסברו רבנן מותר והכא לכ''ע אסור דכיון דמדמית לה ליין בתבשיל ודאי נותן טעם לשבח הוא:
ואין תעבדינה כיין ביין. א''כ תליא בפלוגתא דר''מ וחכמים דהא במתני' סתמא קאמר אסורות ואע''פ שאין אנו יודעין אם נותן היין טעם לשבח בענבים או לא ולחכמים דמתירין בנותן טעם לפגם מותרות הענבים אם היין פוגם בהן:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּרוֹתְחִין. אֲבָל בְּצוֹנִין אָסוּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי צִיפּוֹרִין עוֹשִׂין כֵּן וְקוֹרִין אוֹתוֹ שָהֲלִייָא. הָיוּ רוֹתְחִין וְצִינְנָן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ רוֹתְחִין יְהוּ אָסוּרִין מֵאַחַר שֶׁדַּרְכָּן לָצוּן.
Traduction
R. Yohanan dit: il est vrai que ''si du vinaigre interdit tombe dans la bouillie, celle-ci reste d’un usage permis'', au cas où cet aliment est chaud (le vinaigre lui est alors nuisible); mais, pour de la bouillie froide, le mélange est interdit, car c’est l’habitude des gens de Sephoris d’agir ainsi (c’est donc avantageux), et à cet effet non le nomme: un mets de cresson. Si l’aliment après avoir été chaud, puis refroidi, reçoit le mélange de vinaigre interdit, est-il encore interdit? (Le vinaigre produit-il en ce cas un bon effet, ou non)? -Non, ce n’est plus défendu en ce cas; sans quoi, il faudrait aussi déclarer cet aliment interdit par le mélange même, s’il est chaud, puisqu’il refroidira plus tard - (150)Suit un passage déjà traduit (Terumot 10, 2)..
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. חומץ שנפל לגרוסין מותרות בגריסין רותחין שהחומץ פוגם בהן אבל בצוננין אסורין שהוא נותן טעם בהן ושכן דרך בני ציפורי עושין כן:
היו רותחין וציננן. בעיא היא וכלומר הא דקאמרת אבל בצונן אסור אם דוקא בנפל לצונן מעיקרא שעדיין לא הרתיחו אותן או דנימא אפי' היו רותחין אלא שאח''כ ציננן ונפל לתוכן חומץ נמי משביח הוא ואסור:
מעתה וכו'. ופשיט לה הש''ס דעל כרחך בצונן מעיקרא קאמר ומשום דדוקא בכה''ג משביח הוא אותן אבל ברותחין מעיקרא ואח''כ ציננן ונפל חומץ עליהן אינן משביחין דאי לא תימא הכי א''כ מעתה אפי' נפל עליהן ברותחין יהו אסורין דמאחר שסוף סוף דרכן ליצון אותו וא''כ סופו משביח הוא ואע''ג דפוגם מתחילתו הוא דפגם ולבסוף השביח ג''כ אסור הוא אלא ודאי בצוננין מעיקרא הוא דקאמר ר' יוחנן דאסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source